"המודל העסקי של חברות היי-טק צריך להיות גמיש לשינויים התכופים ולדעת לרוץ מהר", אומרת אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של SAP ישראל, הטוענת כי תפקיד המנהל הוא לייצר אסטרטגיה ברורה ולרתום את הארגון כולו להצלחתה | גלית שפיר
את דרכה המקצועית לצמרת חברת SAP, ארגון גלובלי עם 87,000 עובדים הפרוסים ב- 130 מדינות, סללה אורנה קליינמן בכוחות עצמה ובעבודה קשה, כשבכל תפקיד, כך היא מעידה, חיפשה את האתגר המקצועי.
בתפקידה הראשון, השתלבה בצוות אלגוריתמיקה לדחיסת וידאו. היא למדה בכוחות עצמה לתכנת בשפת ג׳אווה וכעבור פחות משנה קודמה לנהל את קבוצת הפיתוח. כעבור שנתיים היא קיבלה הצעה לנהל את מחלקת הפיתוח בחברת "אמבלייז" ונדרשה להוביל פיתוח של מוצר שיוביל לשינוי בתחום קבצי הווידיאו בטלפונים הסלולריים, בתקופה שבה התשתיות היו בחיתולים ואיכות השידור הייתה נמוכה. אחרי ארבע שנים נאלצו לסגור את מחלקת הפיתוח וקליינמן הציבה לעצמה את היעד הבא – להשתלב בחברה בין-לאומית, במסגרתה תוכל לעסוק בפיתוח מוצרי תוכנה החל מהשלב הראשוני עד מכירתם לעשרות אלפי לקוחות גדולים. את האתגר היא מצאה בחברת SAP שם מונתה להוביל קבוצת פיתוח של פורטל ארגוני לעסקים, שמותקן היום אצל 12,000 לקוחות ברחבי העולם.
לא לפחד לשנות
לפני ארבע שנים קודמה קליינמן לנהל את מרכז הפיתוח של SAP בישראל, שמתמקד בפיתוח של פתרונות לארגונים במספר תחומים בהם: SAP Cloud Platform, Machine Learning Internet Of Things. מרכז הפיתוח הממוקם ברעננה בבניין חדשני, מעסיק 700 עובדים.
עם כניסתה לתפקיד החלה להוביל אסטרטגיה של הטמעת חדשנות ביחידות העסקיות השונות בחברה, שכולל גם הליך של חיפוש רכישת חברות טכנולוגיות והרחבת שיתופי פעולה בתחום.
ממה מורכב תהליך של הכנסת חדשנות למוצרי החברה?
״התהליך מורכב הן מזיהוי הצרכים, הכיוונים והדרישות מצד לקוחות החברה, והן מעבודה צמודה עם חברות שונות (מסטארט-אפים ועד חברות גדולות), גופי השקעות והון סיכון, אקסלרטורים ועוד״.
מה האתגרים הניהוליים בענף ההיי-טק?
״אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הקצב המהיר של הביזנס: השוק והטכנולוגיה משתנים מהר והמודל העסקי צריך להיות גמיש לשינויים תכופים ונדרש גם פרופיל ניהולי שמסתגל במהירות לשינויים, כדי לא להחמיץ את הגל הבא. ארגונים בהיי-טק צריכים לדעת לרוץ מהר, אך לא להתפתות לשינויים אין-סופיים בטכנולוגיה רק כדי להיות בחזית הטכנולוגית״.
מה היתרונות ומה החסרונות בניהול חברה שהיא חלק מתאגיד בין-לאומי?
״היתרון הגדול בלנהל חברה שהיא חלק מתאגיד בין-לאומי הוא היכולת להגיע מהר למסה של לקוחות בסקאלה גלובלית. יש מאחוריך ארגון שלם של שיווק, מכירות ותמיכה. הקושי לעיתים הוא להגיע לפרויקטים האסטרטגיים, לרתום יחידות שונות שאמורות להשתתף איתך בפיתוח ולשמור על רוח החדשנות כשהסטנדרטים של פיתוח המוצרים גבוהים מאוד״.
להתנסות בניהול מטריציוני
18 שנות ניסיון בתפקידים בכירים בעולם ההיי-טק הובילו אותה להבנה שהמרכיבים הבסיסיים לניהול נכון הם שילוב של שקיפות, אמון, מכוונות מטרה, מקצוענות, גמישות, בנייה של שדרת ניהול חזקה וצוות שעובד טוב יחד.
מי מודל ההשראה שלך?
״אני מעריכה מאוד את ד"ר אורנה ברי שהיא גם מדענית, גם יזמית וגם ציונית אמיתית. היא היזמית הראשונה שמכרה סטארט-אפ שהיא הקימה לקונצרן אירופי. היא עושה המון לקידום התעשייה, למען נשים בתעשייה, לעידוד יזמות וחדשנות גם בארגונים גדולים וגם בקרב יזמים עצמאיים״.
אגב כך, מדוע לדעתך לנשים יותר קשה להגיע לעמדות בכירות?
״שאלה מאוד מורכבת. אני רואה הרבה נשים שבוחרות לצאת מהמירוץ בשלב מוקדם יותר מסיבות רבות (משפחה, איזון, רצון להתמקצע במקום לעלות בדרגות הניהוליות ועוד), ולצערי גם נתקלות במחסומים בחברות עצמן כגון: חוסר גמישות, רוב גברי שממנה דומים לו וכדומה. לנשים ערך מוסף אדיר בצוותי ניהול מצליחים, מכווני מטרה ויצירתיים וחברות חייבות למצוא דרך להביא אותן לשם”.
איזה עצה את יכולה לתת לצעירים ששואפים להתקדם לתפקידים ניהוליים?
"למי ששואף להיות מנהל אני ממליצה להתנסות כמה שאפשר בניהול מטריציוני (ניהול ללא סמכות). אם את\אתה מסוגל להניע אנשים מטריציונית אזי כישורי ההובלה שלך טובים מאוד. בנוסף, תפקידים כאלה מייצרים בדרך כלל חשיפה רחבה בארגון ומרחיבים את הראייה המערכתית. חשוב גם פשוט להעז ולהגיד שזו השאיפה שלך, לנהל שיח פתוח עם המנהל שלך ולבנות יחד תוכנית פיתוח אישית שתביא אותך לשם”.
