בחברת רד האט (Red Hat) דוגלים בניהול פתוח, שבו העובדים הם אלה שמייצרים לעצמם את המשימות ומבצעים אותם. "שיטת הניהול הזו מעודדת חדשנות ויצירתיות, ממקסמת את יכולות העובד ומגבירה את תחושת השייכות לארגון", אומר דן טולדנו, מנכ"ל רד האט בישראל בראיון בו חושף גם את החסרונות בשיטת הניהול הייחודית | גלית שפיר
בשנת 2013 כשדן טולדנו הגיע מחברת אורקל לנהל את חברת רד האט (Red Hat) בישראל, הוא הופתע לגלות שצוות העובדים שעוסק בתחום השיווק והמכירות כולל אדם אחד בלבד. עד אז עיקר פעילותה של החברה בישראל היה בתחום הפיתוח. "עבור מי שרגיל לנהל צוות של עשרות אנשים, זה היה אתגר גדול והזדמנות שמעט מנהלים זוכים לה: לבנות חברה מאפס, החל משלב גיבוש החזון העסקי ובניית הצוות", משחזר טולדנו, בראיון למגזין "מנהלים", את כניסתו לחברה. "בשלב הראשון גיבשתי מודל עסקי שתואם את המדיניות של חברת רד האט העולמית, שהוא ייחודי בנוף של חברות ההיי-טק הישראליות – מודל של ארגון פתוח, שמנוהל במבנה שטוח וגמיש, שבו עובדי החברה הם שותפים מלאים בעשייה, ודעתם המקצועית היא חלק אינטגרלי בשלב קבלת ההחלטות. השלב השני, היה גיבוש של צוות שמתאים למודל העסקי. במעגל הראשון גייסתי עובדים על בסיס של אמון, ובהמשך צורפו עובדים בהתאם להתמחויות המקצועיות שלהם".
להעצים את העובדים
איך בפועל מתנהל ארגון בשיטת הניהול הפתוח?
"המדיניות של הניהול הפתוח באה לידי ביטוי בכל מעגל החיים בארגון. החל משלב הפיתוח, שפועל בשיטת הקוד הפתוח (Open Source), שמשמעו פתיחת קוד התוכנה לקהילת מפתחים מחוץ לארגון, כאשר באמצעות דיון משותף בין חברי הקהילה מגיעים יחדיו לתוצר ברמה גבוהה. עם סיום הפיתוח, לאף חברה אין בעלות על המוצר והשוני בין החברות שמשווקות את המוצר הוא ברמת השירות והתמיכה. שיטת הניהול הפתוחה באה לידי ביטוי גם בעבודה מול הלקוחות. בעוד במודל הארגוני הקלאסי המנהל הוא זה שבוחר את צוותי העבודה, אצלנו השיטה שונה: העובד הוא זה שמייצר לעצמו את המשימות ומבצע אותם. מאחר ואנחנו חברה גלובלית, בכל פרויקט חדש שנכנס לחברה, אני פונה באופן יזום לעובדים שמתאימים למשימה אצלנו במטה בישראל ובסניפים שלנו ברחבי העולם, והם שותפים להחלטה באם לקחת חלק במשימה אם לאו".
מה היתרונות והחסרונות בשיטת ניהול זו?
"המודל הזה הוא שונה מהמודל הניהולי הקלאסי והשמרני של ניהול ריכוזי. מדובר במודל שמעודד חדשנות, מעצים את העובדים, מאפשר להם למקסם את היכולות המקצועיות, מעלה את רמת היצירתיות ומגביר את תחושה השייכות לארגון. אך לשיטה הזו יש גם שני חסרונות בולטים. חלק גדול מסיעור המוחות של עבודת הפיתוח מתבצע ברשתות החברתיות, ויש לו מעט שיימינג (העלבה) בקרב קהילת המפתחים. אני כמנהל נמצא בעמדה שבה מצד אחד, אין לי את הכלים הניהוליים להפעיל סמכות כלפי מבצעי שיימינג מאחר והם אינם כפופים לי. בעיה נוספת היא הקושי לבצע שינוים ארגונים, בעיקר פיטורין. למרות שכמו בשיטת הניהול הקלאסי, ההחלטה היא של המנהל בלבד, במודל זה כל החלטה קשה מסוג זה גוררת אחריה דיון רחב ופתוח בקרב העובדים. דיון כזה הוא חלק מהתרבות הארגונית וצריך לקחת אותו בחשבון לפני כל החלטה".
איזה סוג של עובדים מתאימים למודל שאתם מציעים?
“אנחנו מחפשים עובדים שמסוגלים לנהל את עצמם ולהיות גמישים לשינויים. המודל הזה הוא מתאים ביותר לדורות ה-Y וה -Z, שמנהלים חלק גדול מחיי היום-יום שלהם ברשתות החברתיות".
מרכז פיתוח מוביל
חברת רד האט (Red Hat) היא הספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח, בהם הגרסה הנפוצה ביותר של מערכת ההפעלה לינוקס RHEL. החברה מעסיקה 11,000 עובדים ברחבי העולם. בשנת 2008 החברה החלה את פעילותה בישראל עם רכישתה של חברת "קומראנט" בסכום של 107 מיליון דולר, שפיתחה פתרון שמאפשר לצמצם את כמות המחשוב במרכזי המידע ועדיין להכיל את אותה כמות מידע. החברה הישראלית הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח המובילים בארגון. כיום החברה מתמקדת במספר תחומים בהם: התאמת של מוצרי תוכנה קיימים לעולם הדיגיטל ומכירה של מוצרי תשתיות מבוססי ענן.
מה העצה שלך לצעירים ששואפים לתפקידי ניהול?
"העצה הכי חשובה – להעז ולקחת סיכונים".
