ד”ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו, מקדישה חלק ניכר מזמנה לפעילות התנדבותית. “אני מאמינה שמנהיגות ניהולית מתבטאת קודם כל בדוגמא אישית, הן ברמה המקצועית והן ברמה החברתית”, היא אומרת בראיון מיוחד ל”מנהלים” בו היא פורשת את משנתה הניהולית השמה דגש על מצויינות ומדידת ביצועים | יואל צפריר
בחודש מרץ האחרון התקיים במכללת סמי שמעון בנגב כנס מרתק בו הציגו נשים מובילות בחברה, בתעשייה ובפוליטיקה את משנתן והצלחתן. בין המשתתפות שרת המשפטים, איילת שקד, והעיתונאית רינה מצליח. בכנס זה השתתפו גם עשרות נערות, יהודיות וערביות, מיישובים שונים באזור הדרום. הנערות, המטופלות בפרויקט "הבתים החמים" של עמותת יחדיו מייסודה של קרן רש"י, הציגו לבאי הכנס סיפורים נוגעים ללב ומעוררי השראה על היחלצות מקשיים חברתיים ומצוקות והגעה להישגים אישיים.
מי שיזמה את המפגש יוצא הדופן בין הבנות לבין באי הכנס היא ד"ר אסתר לוצאטו, המשמשת כיו"ר עמותת יחדיו. העמותה עוסקת בייזום, פיתוח והפעלת פרויקטים חברתיים בבאר-שבע והדרום, בעיקר עבור ילדים ונוער בסיכון ואנשים עם צרכים מיוחדים. היא עצמה מלווה באופן הדוק וצמוד את הנערות ואף שותפה לפרויקט, שזכה לכינוי "נערות משנות עולם". "אנו עדים לסיפורים רבים של נערות שעשו שינוי משמעותי בחייהן, אך סיפורן לא נשמע ברבים", היא מספרת. "הכינוס נתן לנערות הללו הזדמנות לא רק לספר את סיפורן, אלא לדבר על השינוי שהיו רוצות לעשות בעולם".
עבור ד"ר לוצאטו, עבודת ההתנדבות שלה, שמקיפה שורה ארוכה של גופים וארגונים, היא חלק משמעותי בחייה. זמנה נחלק בין עבודתה המקצועית כמנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" מקבוצת לוצאטו, לבין עבודתה ההתנדבותית-חברתית. “אני מאמינה באופן עמוק שעבודה למען הקהילה ונתינה עושה אותך אדם טוב יותר”, היא אומרת. “זה גם חלק מהדנ”א היהודי והישראלי שלנו. בניגוד לדימוי של חברה מנוכרת, אני דווקא חשה ברוח ההתנדבות שמפעמת בחברה הישראלית.
“בעיני רוחי זה מהווה המשך ישיר לרוח החלוצית שאיפיינה את המתיישבים הראשונים שבנו את הארץ, או את אלה שמתנדבים כיום ליחידות קרביות. זה נכון גם לגבי מדענים ואנשי עסקים שבוחרים לחקור ולנהל כאן את עסקיהם, למרות שיש להם חלופות לא פחות טובות מעבר לים”, היא מוסיפה.
על עשייתה החברתית זכתה ד"ר לוצאטו לשורה של אותות הוקרה ופרסים ובהם הדלקת המשואה ביום העצמאות, פרס ב"ש למצויינות, "אות הבוגר" מטעם אוניברסיטת ב"ג ועוד.
דגל של איכות ומצויינות
ד"ר אסתר לוצאטו, אתי בפי חבריה, היא ילידת ישראל, שגדלה וחונכה בעיר באר-שבע. היא בת למשפחת עולים ברוכת ילדים ממרוקו, שדחפה את ילדיה להשכלה ולהצטיינות. את שירותה הצבאי עשתה בביה"ס לטיסה ולמדה לתואר ראשון, שני ושלישי בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במהלכם עבדה כמורה, הקימה משפחה וגידלה ארבעה ילדים.
את בעלה, ד"ר כפיר לוצאטו, כיום נשיא קבוצת לוצאטו, היא הכירה באוניברסיטה והם חוגגים כיום 37 שנות נישואים. היא הצטרפה לפירמה המשפחתית אותה העתיק לישראל מאיטליה אביו המנוח של כפיר, ד"ר אדגר לוצאטו, איש אשכולות שנחשב לאחד מבכירי עורכי הפטנטים באירופה. שושלת היוחסין של המשפחה מגיעה עד לרמח"ל והפירמה עצמה הוקמה לפני 149 שנה. בני הזוג לוצאטו הצעידו את הפירמה קדימה והפכו אותה לאחת הפירמות המובילות, המקצועיות והמוערכות בישראל בענף עריכת הפטנטים.
כיום מונה קבוצת לוצאטו כ-100 עובדים ועל לקוחותיה נמנות חברות ענק מחו”ל, ובהן כמעט רוב חברות הפארמה הבינ”ל, חברות עסקיות וארגונים מישראל ממגוון רחב של ענפים, לרבות התעשיות הביטחוניות, לצד סטארט-אפיסטים, ממציאים ויזמים. “חרטנו על דגלנו את עקרונות האיכות והמצויינות בכל ממשקי העבודה שלנו ואנו מנחילים עקרונות אלה גם לעובדים שלנו, שרובם הם בעלי תואר שלישי בתחומם וחלק לא מבוטל מהם הם עולים”, מדגישה ד”ר לוצאטו.
“בעידן הנוכחי, קניין רוחני מהווה את הערך המרכזי של חברות", היא מוסיפה. זה המרכיב המרכזי בשווי של חברות טכנולוגיות ישראליות שנמכרות לחברות עולמיות. זה מטיל עלינו אחריות להעניק את הייעוץ הטוב ביותר ולהתוות את אסטרטגיית הפטנטים האפקטיבית ביותר”.
מהם האתגרים עימם התמודדת בשנים האחרונות בניהול הפירמה?
“קבוצת לוצאטו התרחבה מאוד בשנים האחרונות. אנו פעילים היום בנושאים כמו מסחור טכנולוגיות וטיפול בהיבטים כלכליים-מסחריים של המצאות והפעילות הזאת היא חובקת עולם. זה יוצר אתגר מורכב גם ברמה הפרסונלית וגם במימד הניהולי-תפעולי. במקביל הפכנו את הקבוצה לארגון המספק את כל השירותים ללקוחות תחת קורת גג אחת, כולל שירותים משפטיים, עסקיים ואחרים. בנוסף לכך אנו עסוקים בשילוב הדור החמישי בפירמה – בנותיי האהובות, עו”ד מיכל לוצאטו, שמנהלת את משרד עורכי הדין שהוא חלק מהקבוצה, ולילך לוצאטו-שוקרון, שהיא מהנדסת מכונות בהשכלתה ועורכת פטנטים במקצועה”.
מניסיונך רב השנים, מהי הדרך הנכונה לנהל עובדים?
“חשוב שהדברים יהיו ברורים ועל השולחן. במילים אחרות, לתאם ציפיות. לעובדים צריך להיות ברור מה מצופה מהם ומה הם אמורים לקבל בתמורה. דבר חשוב נוסף הוא לאפשר דלת פתוחה לעובדים. חשוב גם לספק לעובדים חזון ברור לאן הקבוצה הולכת כדי שיוכלו להשתלב בו ולהיבנות ממנו. אך ההיבט החשוב ביותר מבחינתי הוא מתן דוגמא אישית, הן מהזווית המקצועית והן מהזווית האישית. דיבורים וסיסמאות לא מספיקים. מה שמספק השראה בסופו של דבר לעובדים זו ההתנהלות האישית של המנהלים".
מהן הטעויות האופייניות של מנהלים אחרים?
“לא מעט מנהלים חושבים שהם יודעים טוב יותר מאחרים מה ואיך לעשות. ניסיון זה דבר חשוב בחיים, אבל כל אחד מביא את זה מהמקום האישי שלו. לטעמי חשוב מאוד להיות פתוחים וקשובים, ולשמוע את אלה שעובדים עימך ואיתך. עניין אחר הוא היעדר צניעות, מחלה שמנהלים רבים, בעיקר בכירים, לוקים בה. אנו עדים לכל מיני מופעים של יוהרה והתנשאות שבעיני הם מיותרים. אני דווקא מאמינה שצניעות מעידה על עוצמה”.
מה שלא נמדד לא מנוהל
שתפי אותנו מניסיונך, מהי השיטה הטובה ביותר לנהל ארגון?
“להפוך כל דבר למדיד. מה שלא נמדד לא מנוהל. ברגע שתמונת הנתונים ברורה למערכת כולה – מנהלים ועובדים כאחד – אפשר להסיק מסקנות, לשפר את הטעון שיפור ולהתקדם להשגת היעדים שנקבעו”.
יש לך ניסיון רב מתפקידי ניהול בכירים בכל סוגי הארגונים: עסקי, ציבורי, אקדמי ומוניציפאלי. מה ההבדלים בין הגופים הללו במימד הניהולי?
“בסוף ניהול הוא ניהול. מי שמנהל הוא זה שמוביל את הארגון ועליו חלה האחריות להוביל אותו להישגים. בכל סוגי הגופים אתה צריך לדעת לנהל אנשים, לשלוט במספרים ולנהל מערכות מורכבות. העקרונות של ניהול נכון חלים על כל הסקטורים – העמדת יעדים מדידים, תוך תיאום בין כל מרכיבי הארגון, והצבת מופת אישי”.
מה יהיה מודל הניהול העתידי?
"במהות, המודל הניהולי העתידי לא ישתנה דרמטית, אך מה שישתנה אלה הם הכלים הטכנולוגיים שתומכים בניהול. המידע יהיה יותר זמין ונגיש הרבה יותר, עם רמת עיבוד גבוהה יותר, והכל יהיה הרבה יותר שקוף ומדיד. הדבר יאפשר למנהלים לקבל החלטות במהירות וביעילות, מה שמתחייב מהתעצמות התחרות".
מה ההמלצה שלך לצעירים ששואפים להשתלב בתפקידי ניהול?
"לבדוק ביושר עם עצמך האם אתה מתאים לתפקידי ניהול בכירים. לא כל אחד מתאים לכך ונדרש מבנה נפשי מסויים. אדם יכול להיות חייל מצויין אך מפקד גרוע ונדרש צירוף מיוחד של תכונות כמו נחישות, בגרות, אינטליגנציה רגשית ורצון בלתי מתפשר להצלחה. גם צריך להבין שמדובר בריצת מרתון. אם אדם צעיר חש שהוא ניחן בתכונות אלה, אדרבא – שיחתור קדימה ויצליח".
